מקורות רשמיים להגנת סייבר ואבטחת מידע בעסק: חוקים, תקנות, רשויות ואיך בודקים נוסח עדכני
רשימת המקורות הרשמיים: חוק הגנת הפרטיות ותיקון 13, תקנות אבטחת מידע, חוק המחשבים, תקנות מע״מ, הרשות להגנת הפרטיות, מערך הסייבר, הכנסת ורגולטורים מגזריים.
המקורות הרשמיים לנושא הגנת הסייבר בעסק בישראל מתחלקים לשלושה סוגים. חקיקה: חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981 כפי שתוקן בתיקון 13, תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע״ז–2017, וחוק המחשבים, התשנ״ה–1995. רשויות: הרשות להגנת הפרטיות, שהיא הרגולטור של מאגרי מידע, מערך הסייבר הלאומי עם קו 119, ורגולטורים מגזריים לגופים מפוקחים. מעקב חקיקה: מאגר החקיקה של הכנסת, למשל להצעת חוק הגנת הסייבר הלאומית. הנוסח הרשמי של חוקים ותקנות מתפרסם ברשומות. נוסח משולב ונוח לקריאה זמין בוויקיטקסט, אבל הוא אינו רשמי. כשסכום או מועד חשובים, בדקו גם בפרסום ברשומות.
המדריך הוא חלק מהמדריך לכשלי סייבר נפוצים.
חקיקה
| מקור | מה תמצאו | שימו לב |
|---|---|---|
| חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981 | סעיף 17 (אחריות לאבטחה), 17ב (ממונה אבטחה), 17ב1 (DPO), פרק ד׳3 (עיצומים), התוספות 3 ו-5 | תיקון 13 (ס״ח 3287) בתוקף מ-14.8.2025. הסכומים מתעדכנים כל 1 בינואר |
| תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע״ז–2017 | רמות האבטחה, החובות לכל רמה, ״אירוע אבטחה חמור״ ותקנה 15 | ק״ת 7809, פורסמו 8.5.2017, בתוקף מ-8.5.2018 |
| תקנות הגנת הפרטיות (העברת מידע אל מאגרי מידע שמחוץ לגבולות המדינה), התשס״א–2001 | תנאים להעברת מידע לחו״ל | רלוונטי ליומני SOC ולענן בחו״ל |
| חוק המחשבים, התשנ״ה–1995 | סעיף 4 (חדירה שלא כדין), 5, 6 (תוכנות וסיסמאות), 7 (עוולה) | הרשאה כתובה למבדק חדירה |
| תקנות מס ערך מוסף, התשל״ו–1976 | תקנה 6ד (קונה חייב במס בעסקה עם תושב חוץ), 6ג, 6ה | מע״מ 18% מ-1.1.2025 |
| חוק החוזים האחידים, התשמ״ג–1982 | חזקות קיפוח, למשל שינוי מחיר חד-צדדי | חל גם על לקוח עסקי |
| חוק חוזה הביטוח, התשמ״א–1981 | חובות גילוי והודעה של המבוטח | רלוונטי לביטוח סייבר |
רשויות
| רשות | תפקיד | מתי פונים |
|---|---|---|
| הרשות להגנת הפרטיות (משרד המשפטים) | רגולטור של מאגרי מידע: הנחיות, רישום, בירור, עיצומים | הודעה על אירוע אבטחה חמור, שאלות על התקנות, רישום מאגר |
| מערך הסייבר הלאומי, וה-CERT בתוכו | הגנה על מרחב הסייבר האזרחי, התרעות, סיוע באירועים | 119 בעת אירוע, התרעות והנחיות |
| רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון | פיקוח על מבטחים וגופים מוסדיים. חוזרי סייבר | גופים מפוקחים. תלונה על מבטח |
| בנק ישראל | פיקוח על הבנקים. הוראות ניהול בנקאי תקין | בנקים ונותני שירות לבנקים |
| רשות המסים | מע״מ ומס הכנסה | דיווח על שירות מספק זר, הוצאות מוכרות |
| משטרת ישראל | חקירת עבירות מחשב | הגשת תלונה |
איך בודקים שהנוסח עדכני
- קראו את הנוסח המשולב בוויקיטקסט. בראש כל חוק מופיעה רשימת התיקונים עם קישורים לרשומות.
- בדקו את התיקון האחרון ברשומות. אם תיקון חדש פורסם, בדקו את סעיף התחילה שלו.
- סכומים מתואמים: בחוק הגנת הפרטיות, הסכומים מתעדכנים לפי מדד ב-1 בינואר בכל שנה, והרשות מפרסמת הודעה. אל תסתמכו על סכום מתוך מאמר.
- הצעות חוק: במאגר החקיקה של הכנסת רואים את שלב ההצעה: טרומית, ראשונה, ועדה, שנייה ושלישית. הצעה שלא עברה קריאה שלישית ופורסמה אינה חוק.
- הנחיות רשות: הנחיות של הרשות להגנת הפרטיות או של מערך הסייבר מסבירות את עמדתן. הן לא תמיד מחייבות כמו חוק, אבל מראות איך הרשות תפרש את החובות.
מה המדריכים באתר מבוססים עליו
- תקנות אבטחת המידע ותיקון 13: נקראו בנוסח המשולב בוויקיטקסט, ותאריכי פרסום ותחילה נבדקו ברשומות. ראו רמות האבטחה והעיצומים.
- חוק המחשבים: נוסח משולב. ראו מבדקי חדירה.
- הצעת חוק הגנת הסייבר הלאומית: על סמך דיווחים ופרסומים משפטיים מיוני–יולי 2026, ולא על סמך הנוסח ברשומות. ראו המדריך למערך הסייבר.
- מחירים: אין באתר מחירים של ספקים. כל טווח הוא להמחשה.
שלושה מקומות שבהם קל לטעות בקריאת הנוסח
1. ״בעל מאגר״ או ״בעל שליטה במאגר״. תיקון 13 החליף בחוק את המונח ״בעל מאגר״ ב״בעל שליטה במאגר מידע״. תקנות אבטחת המידע משנת 2017 עדיין משתמשות בנוסח הישן. כשקוראים את שני המסמכים יחד, מדובר באותו תפקיד: מי שקובע את מטרות העיבוד ואופן השימוש במידע. ״מחזיק״ הוא מי שמחזיק את המידע בשביל בעל השליטה, למשל ספק ענן או שירות מנוהל.
2. ״הרשם״ או ״ראש הרשות״. תקנה 11(ד) מחייבת להודיע ״לרשם״ על אירוע אבטחה חמור. בתוספת השלישית לחוק, בנוסח שלאחר תיקון 13, הפרט על אותה חובה מדבר על הודעה ״לראש הרשות״. בפועל ההודעה מוגשת לרשות להגנת הפרטיות. בדקו באתר שלה את דרך הדיווח העדכנית.
3. סכומים בסוגריים. בנוסח המשולב של התוספת השלישית מופיעים שני סכומים, למשל ״40,000 (40,940)״. הראשון הוא הסכום שבחוק, והשני הוא הסכום המעודכן ל-2026 לפי המדד, כפי שמתחזקי הנוסח רשמו אותו. הסכום המחייב הוא זה שבהודעת הרשות. בדקנו: הסכומים שבסוגריים תואמים את הודעת הרשות בילקוט הפרסומים 15000 (7.10.2026).
שאלות נפוצות
למה לא קישרתם לעמוד מסוים ב-gov.il?
כתובות העמודים ב-gov.il משתנות. לכן אנחנו מקשרים לדף הבית, ומציינים מה לחפש: שם הרשות ושם הנושא.
האם ויקיטקסט מקור אמין?
הוא מתחזק נוסח משולב של החקיקה, עם הפניות לרשומות. הוא שימושי מאוד לקריאה, אבל אינו רשמי. במחלוקת, הנוסח ברשומות קובע.
איפה מוצאים את סכומי העיצום המעודכנים ל-2026?
בהודעה שהרשות להגנת הפרטיות מפרסמת ברשומות ובאתר שלה, לפי סעיף 23לב לחוק. ההודעה לשנת 2026 פורסמה בילקוט הפרסומים 15000 (7.10.2026), עמ׳ 654, והסכומים בה חלים מ-1 בינואר 2026. למשל, 40,000 ₪ הפכו ל-40,940 ₪, ו-320,000 ₪ הפכו ל-327,560 ₪. ראו העיצומים.
מקורות
- ויקיטקסט — נוסח משולב של חוקים ותקנות
- olaw.org.il: ספר החוקים 3287 — חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס׳ 13)
- olaw.org.il: קובץ התקנות 7809 — תקנות אבטחת מידע, 2017
- olaw.org.il: ילקוט הפרסומים 15000 — סכומי העיצומים המעודכנים ל-2026
- פורטל השירותים הממשלתי gov.il — הרשות להגנת הפרטיות, מערך הסייבר הלאומי, רשות שוק ההון, רשות המסים
- הכנסת — מאגר החקיקה
- בנק ישראל — הוראות ניהול בנקאי תקין