שירות אבטחה או רישוי במחירון דולרי: מע״מ 18%, תקנה 6ד, עמלות מט״ח וכרית שער

כלי אבטחה רבים מתומחרים בדולר, גם כשמי שמוכר ומנהל אותם הוא ספק ישראלי. המשמעות לתקציב: השער קובע כמה תשלמו בכל חיוב, עמלות מט״ח של כרטיס האשראי או הבנק מתווספות, והמע״מ תלוי במי שמוציא את החשבונית. ספק ישראלי מוסיף מע״מ 18%. כשהשירות נקנה ישירות מספק זר בלי חשבונית ישראלית, תקנה 6ד לתקנות מס ערך מוסף קובעת שהקונה הוא שחייב במס. עוסק מורשה מדווח על כך, ובדרך כלל גם מקזז. לכן מתקצבים בשקלים, עם כרית שער, ומשווים הצעות על אותו בסיס: לפני מע״מ, או כולל מע״מ אם אינכם מקזזים.

המדריך הוא חלק מהמדריך המרכזי לעלות הגנת סייבר. החישובים נעשים במחשבון כרית הדולר ובמחשבון המחיר כולל מע״מ.

שלושה מבנים נפוצים של הצעה

עוד מבנה נפוץ הוא שילוב: הרישוי של הכלי מספק זר בדולר, והניהול מספק ישראלי בשקלים. אז צריך לתקצב כל חלק לחוד.

תקנה 6ד: מה היא קובעת

תקנה 6ד לתקנות מס ערך מוסף, התשל״ו–1976 עוסקת בעסקה בישראל שנעשית על ידי מוכר תושב חוץ. בעסקה כזו הקונה חייב במס, אלא אם בידו חשבונית. בפועל, עוסק מורשה שקונה שירות מספק זר בלי חשבונית מס ישראלית מוציא חשבונית עצמית, ערוכה על שמו. הוא מדווח עליה בדוח התקופתי ומשלם את המס, ובמקביל, אם השירות משמש לעסקיו, הוא עשוי להיות זכאי לקזז מס תשומות. ההשפעה הכספית נטו אצל מי שמקזז במלואו היא לרוב אפס, אבל החובה לדווח קיימת.

לעוסק פטור, לעמותה או למוסד שאינו מקזז, המע״מ הוא עלות של ממש. לכן כשמשווים הצעה מקומית להצעה זרה, צריך להוסיף 18% לשתיהן.

דוגמה להמחשה: פלטפורמת EDR בדולר

עסק עם 60 עמדות שוקל רישוי ישיר מספק זר: 20.83 $ לעמדה לחודש, כלומר 250 $ לעמדה לשנה. כל המספרים להמחשה.

• רישוי שנתי: 60 × 250 = 15,000 $.
• בשער להמחשה של 3.60 ₪ לדולר: 54,000 ₪.
• כרית לעליית שער של 8%: 4,320 ₪.
• עמלות חיוב במט״ח (להמחשה): 600 ₪.
• תקציב לאישור: 58,920 ₪.

אם הדולר עולה ב-8% ל-3.888 ₪, החיוב הוא 58,320 ₪, ועם העמלות 58,920 ₪. התקציב מספיק בדיוק. את החשבון עושה מחשבון כרית הדולר.

השוואה להצעה מקומית: ספק ישראלי מציע אותו כלי עם ניהול, ב-75 ₪ לעמדה לחודש לפני מע״מ: 60 × 75 × 12 = 54,000 ₪ בשנה. לפני מע״מ זה נראה זהה לרישוי הישיר. אבל ההצעה המקומית כוללת ניהול, והרישוי הישיר לא. מצד שני, המחיר המקומי בשקלים, ולכן אין בו סיכון שער. למי שלא מקזז מע״מ, ההצעה המקומית עולה 63,720 ₪ (54,000 × 1.18). גם ברישוי הישיר הוא חייב במע״מ לפי תקנה 6ד, ולכן העלות שלו היא 58,320 × 1.18 = 68,818 ₪ בתרחיש עליית השער, ועוד העמלות.

מה לשאול לפני שחותמים

1. באיזה מטבע נקבע המחיר בחוזה, ובאיזה מטבע מחויבים? אם בשקלים לפי שער, לפי איזה שער ובאיזה יום?
2. האם המחיר כולל מע״מ? בהצעות לעסקים מקובל לכתוב ״+ מע״מ״. ודאו.
3. האם הספק הזר רשום בישראל ומוציא חשבונית מס? אם כן, תקנה 6ד לא חלה באותו אופן.
4. מה קורה בחידוש? האם המחיר בדולר נשאר, ומה תקרת ההעלאה? ראו העלאת מחיר בחידוש.
5. ניכוי במקור: בתשלום בהעברה בנקאית לתושב חוץ עולה לעיתים שאלה של ניכוי מס במקור. שאלו את רואה החשבון לפני התשלום.

איך מקטינים את סיכון השער

• תשלום שנתי מראש נועל שער אחד לשנה, אבל מחייב מחויבות.
• מחיר בשקלים לכל תקופת החוזה: חלק מהספקים המקומיים מוכנים לכך, לפעמים בתוספת.
• כרית בתקציב: הדרך הפשוטה ביותר. היא לא חוסכת כסף, אבל מונעת הפתעה.

חשבונית עצמית: איך זה נראה בחודש אחד (להמחשה)

נניח עוסק מורשה שמשלם לספק זר 1,250 $ בחודש על פלטפורמת ניטור, בלי חשבונית מס ישראלית. בשער להמחשה של 3.60 ₪, החיוב הוא 4,500 ₪.

מבחינת תזרים, אצל עוסק שמקזז במלואו ההשפעה היא אפס. אבל יש עבודה: חשבונית עצמית כל חודש, שער ההמרה שבו מחשבים, ושמירת המסמכים. לפי תקנה 6ה, את המסמכים על תשלום המס שומרים חמש שנים. בעוסק פטור או בגוף שאינו מקזז אין שורת קיזוז, ולכן 810 ₪ בחודש, כלומר 9,720 ₪ בשנה, הם עלות אמיתית שצריך להכניס לתקציב.

מכאן גם שיקול בבחירת ספק: מבחינת מע״מ, ספק ישראלי שמוציא חשבונית מס חוסך את העבודה החודשית הזו, גם אם המחיר שלו נקבע בדולר.

שאלות נפוצות

מה שיעור המע״מ ב-2026?

18%, מ-1 בינואר 2025. אם השיעור ישתנה, עדכנו את המחשבון לפי הודעת רשות המסים.

קנינו רישוי בכרטיס אשראי מספק זר. מה עושים עכשיו?

פנו לרואה החשבון כדי לבדוק אם נדרש דיווח לפי תקנה 6ד בתקופה שבה בוצעה העסקה, ואיך מתעדים זאת.

האם עמלת המט״ח מוכרת כהוצאה?

עמלות בנק וכרטיס הן בדרך כלל חלק מעלות ההוצאה העסקית. בדקו עם רואה החשבון.

מקורות

• ויקיטקסט: תקנות מס ערך מוסף, התשל״ו–1976 — תקנות 6ג, 6ד ו-6ה
• רשות המסים (gov.il) — מע״מ ושירותים מתושבי חוץ
• בנק ישראל — שערים יציגים